הכרעת דין בתיק ת"פ 7257-08 - פסקדין

כתב האישום

1.      כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של גניבה בידי מורשה, עבירה על הוראות סעיף 293(2)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן "חוק העונשין"), ולהלן עובדותיו בקצרה.

2.      הנאשם הינו עורך דין במקצועו אשר ניהל משרד עורכי דין, ובמסגרתו ייצג את סולכור חברה לשיווק וקניות בע"מ, חברת בת של כור תעשיות בע"מ (להלן: "סולכור"). בין השאר, ייצג הנאשם את סולכור בת.א. 297/90, 1799/95 אשר התנהלו בבית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "התיק האזרחי"). במסגרת התיק האזרחי סולכור תבעה את חברת טרקטורים ומיכון בע"מ ואח' (להלן: "קבוצת ברהמס") ואת מאיר גולדמן (להלן: "גולדמן").

3.      המתלונן, עו"ד שלמה הלר, שימש בתקופה נשוא ענייננו יועץ משפטי לכור ולסולכור.

4.      ביוני 2000 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי, תל אביב, אשר חייב את קבוצת ברהמס ואת גולדמן לשלם לסולכור סך של 181,450 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.4.89 ועד ליום התשלום בפועל.

הנאשם טיפל בגביית הכספים, בין השאר באמצעות עו"ד סטמרי שביצע הליכי גבייה בלשכת ההוצאה לפועל.

5.      ביום 21.6.00 קיבל הנאשם מקבוצת ברהמס, כמורשה עבור סולכור, שיק ע"ס 1,026,907 ש"ח (להלן: "שיק א'") ושיק נוסף על סך 1,041,978 ש"ח נגבה בהליכי הוצאה לפועל (להלן: "שיק ב'").

6.         ביום 22.6.00 פתח הנאשם חשבון בבנק הפועלים על שם עו"ד רון נעים בנאמנות סולכור שווק בע"מ, בו הוא מורשה החתימה (להלן: "חשבון הבנק").

7.      ביום פתיחתו של חשבון הבנק הפקיד בו הנאשם את שיק א' וביום 30.4.01 הפקיד בחשבון את שיק ב', ולא הודיע למתלונן ולסולכור על קבלת השיקים, על פתיחת חשבון הבנק ועל הפקדת השיקים בחשבון.

8.      ביום 24.4.02 העביר הנאשם לסולכור שיק בנקאי על סך 500,000 ש"ח מחשבון הבנק, בטענת כזב כי זה הסכום שנגבה בהליכי ההוצאה לפועל וכי הטיפול בגבייה נמשך.

9.      במהלך התקופה מעת פתיחת חשבון הבנק ועד לסגירתו, ביום 7.9.03, גנב הנאשם את כספי החברה בכך שפעל בחשבון כראות עיניו, ללא ידיעתה של סולכור, מכר וקנה ניירות ערך, ומשך כספים מהחשבון בסכום כולל של 1,850,190 ש"ח.

10.     שמיעתו של התיק התארכה בשל מחלות של הנאשם, והדיונים נדחו פעם אחר פעם, לא אחת על פי תעודות רפואיות שהומצאו ביום הדיון. במהלך שמיעתו של התיק הוברר כי גם החקירה התארכה והתעכבה בשל סיבות רפואיות כאלה ואחרות להן טען הנאשם. על פי מזכרים המצויים בתיק החקירה מועדים לחקירה שנקבעו בהסכמה ומראש בוטלו בהתראה קצרה או ללא כל הודעה מוקדמת, ופגעו במהלכי החקירה.

עמדת הנאשם וגרסאותיו                             

11.    

א.         עמדת הנאשם, בתשובה לכתב האישום, בחקירה ובעדות תובא בהרחבה שכן יש בה ללמד על  דרכו ואופן התנהלותו.

ב.         כבר כאן ועתה ניתן לומר כי לדידו חברו הכל נגדו, כוונתם היתה להכשילו בכל דרך אפשרית, ועל מנת להימנע מתשלום החובות של סולכור כלפיו כולם כאחד משקרים בעליל, ומעלים טענות שווא אשר מטרתן לשים יד על שכר הטרחה לו הוא זכאי.

ג.          התרשמתי כי לנאשם הסבר ומענה לכל שאלה העולה לדיון, הכל על פי הנסיבות ולפי התפתחות ההליך. ככלל, בעת שהנאשם נתפס בקלקלתו הוא נוהג להפנות אצבע מאשימה אל האחרים, ומבקש לראות בהם אחראים לכל נושא וענין.

ד.         יצויין כי הנאשם ביקש לחקור את עדי התביעה המרכזיים, עו"ד הלר ועו"ד שלזינגר, ובמהלכה של אותה חקירה התגלה   כמי שדיבורו בוטה, מתלהם ומהלך אימים עד כי נאלצתי להפסיק את החקירה בשל הדרך בה השתלח בעדים.

ה.         זאת ועוד, הנאשם בקש להסיט את הדיון מהאישומים המיוחסים לו, לגרום לבית המשפט לדון בהליכים האזרחיים המתנהלים בינו ובין סולכור, ואף לערוך התחשבנות כספית עם סולכור במסגרת הליך זה. נסיונותיו החוזרים ונשנים נדחו על ידי לאחר שקבעתי כי אינם רלבנטיים לכתב האישום. בדרך זו אני מתייחסת לראיות, לרבות עדויות, אשר לא מצאתי כי יש בהן כדי לתרום לדיון הענייני על-פי כתב האישום.